פיתוח ענף חדש ברמת הנגב- תמר עסיסי

לאחרונה כינסנו בזום, ביוזמתו של אלישע צורגיל משדה בוקר, את החברים: פרופ’ אמנון ארז, פרופ’ נפתלי לזרוביץ’, דר’ נעמי תל-צור ואנוכי, כדי לדון בהקמת גלעין ריבוי נשירים בהר הנגב.

בקצרה: מרבית החומר הצמחי המשמש לריבוי מיני הנשירים בישראל מאולח (או נמצא בסכנה משמעותית של אילוח) בווירוסים ומחלות שונות, מה שפוגע מראש בפוטנציאל החקלאי והכלכלי של כל נטיעה חדשה. הפתרון לכך הוא הקמת גלעין ריבוי נקי ממחלות ומזיקים באזור מרוחק גיאוגרפית מאזורי הגידול ואשר מקיים תנאי אקלים מתאימים לנשירים. הר הנגב, בקרבת מצפה רמון, נמצא מתאים למטרה זו. הפרויקט חייב להיות כזה המשמר חומר צמחי קיים בנקיון מרבי, אך גם להוות מרכז הסגר ואינטרודוקציה לזנים ומינים חדשים. בכך צפוי המיזם להבטיח את עתיד ענפי הנשירים בישראל לשנים רבות, לפחות מהבחינה המקצועית.

פרויקט כזה הוא בהגדרתו תשתיתי; היקפו גדול (כמה עשרות דונמים), משך פעילותו נמדד בעשרות שנים והוא מצריך משאבי קרקע, מים, כח אדם מקצועי מיומן וקבוע ועוד. לכן ברור לכולם שיש לנסות ולגייס למטרה זו גופים ציבוריים כמו משרד החקלאות, מועצת הפירות, המועצה האזורית, קק”ל, רמ”י וכו’, בצד מוסדות מחקר ופיתוח חקלאי כמו מו”פ רמת נגב ואוניברסיטת בן-גוריון. מעבר לכך חשבנו, שנכון יהיה לשלב בפרויקט את המגזר הפרטי, בדמות משתלה מסחרית שתניב רווחים מהחומר הצמחי שיימכר למגדלי הנשירים, כחומר ריבוי או כשתילים.

אנו רואים בקרן יק”א-ישראל שותף אפשרי חשוב ביותר, בעיקר כגוף שישקיע חלק משמעותי מהמימון שיידרש להקמה (עדיין אין הערכה כמותית). מעבר לתועלת שיניב הפרויקט ברמה הלאומית, הוא עתיד לספק פרנסה לכמה משפחות לפחות. כשותף משקיע, קרן יק”א-ישראל תוכל ליהנות מחלקה בתגמולים ממכירת חומר ריבוי.

היוזמה נמצאת ממש בתחילת דרכה. אודה לך על הבעת עמדה עקרונית והערכה לגבי הסיכוי שהקרן תיקח חלק במיזם. לאחר מכן, עם איתור וגיוס שותפים וקבלת הסכמות מגופי הציבור, נוכל להתקדם ולהגיע גם לתכנית עסקית.

כל טוב,

ד”ר אמנון בוסתן

חוקר מו”פ רמת הנגב

שתפו ברשתות חברתיות / Share on social networks

סגור לתגובות.